המשטר במזרח ירושלים
המצב במזרח ירושלים הולך ומתדרדר בחודשים האחרונים. המתח גובר, פעולות ההתנחלות מתגברות ולמולן פעילויות מחאה של פלסטינים. בזמן שבועדה המחוזית דנים באישור תכניות נוספות במזרח ירושלים, בשכונות עצמן מתפתחת לה סוג של אינתיפאדה שקטה שצריכה להדאיג את כולנו.
הלחץ על תושבי מזרח ירושלים גבר מאוד בשנים האחרונות. גדר ההפרדה, שמפרידה את מזרח ירושלים מהגדה המערבית הושלמה ולוחצת את התושבים מבחוץ; משרד הפנים עורך מאמץ מרוכז לשלילת תעודות זהות לתושבים שלא עומדים בקריטריונים ורבים מהם חיים בפחד מגירוש; הפיתוח התיירותי המואץ סביב העיר העתיקה וההתנחלות ההולכת וגדלה בלב שכונות פלסטיניות מאיימים לשנות את אופי השכונות ואת מרקם החיים בהן ומוסיפים מוקדי חיכוך ומחלוקת חדשים ומתח ולחץ על התושבים הפלסטינים.
האוכלוסיה הפלסטינית בירושלים מופלית לרעה בכל תחומי החיים כבר 43 שנה, התשתיות, השירותים החברתיים, התכנון, הריסות הבתים, החינוך ועוד, שונים בתכלית מבשכונות היהודיות. הפלסטינים במזרח ירושלים אינם אזרחים ואין להם זכות הצבעה לכנסת. הם תושבים עם זכות הצבעה לעירייה בלבד. לא לחינם אמר טדי קולק, שהיה ראש העיר עשרות שנים:
"מי שחושב שלערבים כל כך טוב כאן הוא אינו אלא טועה... תיקחו את בית צפאפא לדוגמה. חלק של הקרקע שלהם לקחו בשביל קטמון, חלק של הקרקע שלהם לקחו בשביל 'איתרי', חלק של הקרקע שלהם לקחו בשביל גילה, חלק של הקרקע שלהם לקחו בשביל הכביש שחוצה את זה, ובשביל פת ... אני יכול לתת לכם סיפור כזה על כל כפר וכפר". (דברי קולק בעירייה ב-27/12/87, מצוטט בדו"ח בצלם, מדיניות של אפליה, מאי 1995, עמ' 51).
המתח והלחץ הגוברים במזרח ירושלים מביאים לצורות שונות של התנגדות ומחאה. בשייח ג'ראח התארגנה קבוצה של יהודים וערבים שמקיימים הפגנות בכל יום שישי, הפגנות שנשמעות היטב בכל העולם. פעילי שייח ג'ראח מגיעים כמעט לכל מקום במזרח ירושלים ומשתתפים במחאה ובתיעוד של הנעשה במוקדי החיכוך. התגובה האלימה של המשטרה כלפי המפגינים, המעצרים והאלימות שנקטו השוטרים רק חיזקו את המפגינים והגבירו את התהודה הציבורית של ההפגנות.
בשכונת הבוסתאן בסילוואן, אותה מתכוונת עיריית ירושלים להרוס לטובת פארק תנכ"י, הקימו אוהל מחאה וארגנו פעילויות והפגנות שמושכות את תשומת הלב של התקשורת והדיפלומטים. בשכונת בטן אלהווא, שבליבה שוכנת ההתנחלות הלא חוקית "בית יהונתן" (שהעירייה מסרבת לפנות למרות הוראות מפורשות של בית המשפט), מתקיימים עימותים יומיומיים הכוללים זריקות אבנים מצד ילדים פלסטינים כלפי המשטרה והמתנחלים, וירי גז מדמיע ורימוני הלם לעבר בתי התושבים מצד המשטרה.
בשכונת וואדי חילווה הוקם מרכז מידע שמארח קבוצות מבקרים ועיתונאים ומספר את סיפור החיים בצל ההתנחלות. המרכז מפעיל אתר אינטרנט מצויין עם דיווחים יומיומיים על המצב בשכונה ובמזרח ירושלים.
בספטמבר 2010 נהרג סאמר סרחאן תושב הבוסתאן מירי מאבטח של המתנחלים. נסיבות הירי מעלות חשדות רבים לגבי הפעילות של המאבטחים הפרטיים של המתנחלים, אך המשטרה מיהרה לאמץ את גירסת המתנחלים לפיה הירי היה ירי באוויר בעקבות זריקת אבנים, שבמקרה פגע בסרחאן. המוות של סאמר סרחאן היווה נקודת מפנה בעוצמת האלימות בסילוואן. בעקבותיו ההפגנות בימי שישי הפכו המוניות יותר, המשטרה הגבירה את האמצעים האלימים, את כמויות הגז המדמיע, את כמויות המעצרים והחקירות ואת השימוש באש חיה. הילדים הגבירו יותר ויותר את כמויות האבנים שנזרקות.
באחת מההפגנות של יום שישי, נזרקו אבנים על מכונית מתנחלים, ולעיני המצלמות דרס הנהג המתנחל את הילדים זורקי האבנים. מאוחר יותר הסתבר שהמתנחל הדורס היה מנהיג ההתנחלות בסילוואן, דוד בארי. התמונות של המתנחל הדורס הגדילו את הכעס, בשני הצדדים, והמתח והאלימות המשיכו לעלות.
בשבועות האחרונים בסילוואן מתרחשת אינתיפאדת ילדים, כל יום אבנים, לעתים בקבוקי תבערה, וכל יום ירי גז, רימוני הלם, כדורי גומי ואש חיה. מאות ילדים, חלקם מתחת גיל 12, נעצרו ונלקחו לחקירות, חלקם נשלחו למעצרי בית ממושכים ואחרים זכו להפחדות שונות.
המשטרה מרגישה שהיא מאבדת את השליטה שלה בסילוואן, והיא מנסה לדכא את כל צורות המחאה. בחודשים האחרונים כמעט כל מנהיגי החברה האזרחית בסילוואן נעצרו ונחקרו, נגד חלקם הוגשו כל מיני כתבי אישום. כך למשל מצא עצמו השייח מוסא, בן ה-60, במעצר ממושך מואשם בהשלכת אבן. זוהיר רג'בי נעצר בחשד לתקיפת שוטר, בניו של פח'רי אבו דיאב נעצרו אף הם וכך עוד רבים מהפעילים. עדנאן ע'יית', ממנהיגי המחאה בבוסתאן, גורש מירושלים ללא משפט על פי חוקי הגנה לשעת חירום. ג'וואד סיאם, ממובילי מרכז המידע בואדי חילווה, נרדף על ידי המשטרה במעצרים חוזרים ונשנים. קשה להאמין שפתאום, באותו זמן, הופכים כל אותם אנשים לפושעים מסוכנים שהמשטרה נדרשת לטפל בהם; הדבר נראה כנסיון מתוזמר של המשטרה לשבור את המחאות בסילוואן, או כפי שצוטט גורם בטחוני במעריב 22/2/11 "אם לא יגורשו סיאם וחבריו מהאזור, הדבר יביא להקצנה בפעילות נגד ישראל".
במזרח ירושלים מתקיים משטר. המשטר הזה אינו דמוקרטיה, ואינו עולה בקנה אחד עם עקרונות של מוסר ושיוויון. מדינת ישראל ממשיכה ליצור עובדות בשטח, הן על ידי בנייה ותכנון והן על ידי לחץ על התושבים. עובדות אלה עלולות להפוך את המצב לבלתי הפיך וללהבות בירושלים לעלות. אלה שירושלים יקרה להם חייבים להצטרף למאבק נגד משטר הדיכוי במזרח העיר ולמען שוויון וחירות אמיתיים בעיר.
